סופי בת ה-11 מבלה את חופשת הקיץ עם אביה קאלום בריברייה הטורקית. הם שוחים, משחקים ביליארד, ובעיקר נהנים מהזמן שלהם יחד. קאלום מרגיש שהאבהות הופכת אותו לאדם טוב יותר ודרך עיניה של סופי הכל עדיין נראה אפשרי. החופשה שטופת השמש, עטופה באהבה, מלאה בשמחה, אך גם ברגעים מלנכוליים ותהיות על העולם. ממרחק הזמן, כאשר סופי מביטה לאחור על זכרונות הילדות שלה ועל צילומי הוידאו מאותה החופשה, היא מגלה מחדש את מערכת היחסים עם אביה, הפעם דרך עיניים בוגרות.
